יום שני, 24 בינואר 2011
יום שני, 27 בספטמבר 2010
עורכי דין ותחום התמחותם
עו"ד שי אשכנזי, מומחה לנזקי גוף ולמימוש זכויות רפואיות
משרדו של עו"ד שי אשכנזי מתמחה בנזקי גוף - לרבות נפגעי תאונות, מחלות ורשלנות רפואית – קרי מתן סיוע משפטי לאנשים המבקשים לממש את מלוא זכויותיהם הרפואיות והכספיות מול המוסדות השונים, לאחר שנפגעו או חלו.
עו"ד אשכנזי יודע כי התהליך שעובר הנפגע עד להשגת הפיצויים המגיעים לו בדין, עשוי להיות מורכב, ממושך ואף מתיש. הגופים שנהנו מתשלומיו של האזרח לאורך שנים אינם מקלים עליו כאשר הוא נפגע ומבקש לממש את זכויותיו. להפך: הניווט בסבך המוסדות, המשרדים, הוועדות הרפואיות, בתי המשפט, ההליכים הביורוקרטיים, הטפסים והמונחים הוא קשה ביותר. התהליך כולו מצריך יד מקצועית מכוונת, מייעצת ותומכת – ומשרדו של עו"ד שי אשכנזי מושיט את היד הזאת ללקוחותיו.
עו"ד אשכנזי מחזיק ב-3 תארים אקדמיים: תואר ראשון במדעים מדויקים, תואר שני בבריאות בתעסוקה ותואר במשפטים. הוא חבר ב-3 וועדות מטעם לשכת עורכי הדין בישראל: ועדת ביטוח לאומי, ועדת נכים, תגמולים ושיקום וועדת נזיקין (חקיקה). כמו כן, חיבר 2 ספרים אשר זכו להצלחה מרשימה: "יותר פיצויים!- המדריך השלם למימוש זכויות רפואיות לנפגעי תאונות עבודה, מחלות מקצוע ונכות כללית" (מהדורת 2004 ומהדורה מעודכנת ב-2007). בנוסף, מרצה עו"ד אשכנזי במכללה לבטיחות, גהות ואיכות הסביבה ומשמש כיועץ בכיר לחברות ביטוח ולגופים שונים הפועלים בתחום. כמו כן הקים וניהל במשך 10 שנים את "המרכז הארצי לפיצויים לנפגעי תאונות" - החברה הראשונה בישראל שהתמקדה בנושא רב חשיבות זה.
מאז החל לעסוק בתחום בשנת 1996, סייע עו"ד אשכנזי לאלפי אזרחים במאבקם לקבל פיצוי הולם בגין נזקי גוף שנגרמו להם, מכל הגופים האמורים לפצותם על פי חוק. בזכות הידע, ההתמדה והניסיון שלו, זכו לקוחותיו לממש את מלוא זכויותיהם הרפואיות והכספיות.
משרדו של עו"ד שי אשכנזי מייצג נפגעי גוף – נפגעי תאונות, מחלות ורשלנות רפואית - בתביעותיהם מול:
המוסד לביטוח לאומי * משרד הביטחון * משרד הבריאות * משרד האוצר * מס הכנסה * קרנות פנסיה * חברות ביטוח * ועוד...
שירותי המשרד כוללים את התחומים הבאים (רשימה חלקית):
ביטוח לאומי: תאונות עבודה/דרכים * מחלות מקצוע * נכות כללית * נכה נזקק * ילד נזקק * שירותים מיוחדים * נפגעי איבה * תביעות סיעוד ועוד
ייצוג והכנה להופעה בפני ועדות רפואיות, עררים, ערעורים והחמרת מצב.
משרד הביטחון*: נפגעי צה"ל ומשרד הביטחון.
משרד הבריאות*: ניידות, תו נכה והטבות נלוות.
משרד האוצר*: פיצוי נפגעי גזזת.
מס הכנסה*: פטור מלא ממס הכנסה.
חברות הביטוח: תביעות לתגמולי ביטוח בגין -אובדן כושר עבודה *תאונות אישיות *ביטוח סיעודי וכו’
רשלנות רפואית
ייעוץ וחיווי דעת בנושאים משפטיים כלליים.
* ייצוג והכנה להופעה בפני ועדות רפואיות, עררים, וערעורים.
 |
|
מה זה עורך דין?
עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין, לאחר שלמד משפטים.
באנגליה מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; יחד עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
חיסיון עורך דין - לקוח .
אחד הדברים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין - לקוח. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, של רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.
יוצא מן הכלל מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו רשאי עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, כמו כן החיסיון אינו חל במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה לו הוא זכאי בעניין שבו טיפל עבור לקוחו.
עריכת דין בישראל.
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:
סעיף 20 לחוק זה מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות שבהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית.
הגידול בכמות עורכי הדין בישראל.
עד שנות ה-80 של המאה ה-20 נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ללימודי משפטים הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות מאוד גבוהות ולבין הגבוהות מבין כל הפקולטות. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין, ביניהם בנים של בכירים בלשכת עורכי הדין שונה החוק והוא איפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין במכללה לא אקדמית והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין בישראל. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.
בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.
ועדה מיוחדת בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון את הבעיה לאור העובדה שיישום המלצות ועדת גרסטל אינו על הפרק, כלשונם. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.
לפי סטטיסטיקות שמפרסמת לשכת עורכי הדין, נכון לאפריל 2007 פעלו בישראל כ-36,000 עורכי דין לעומת 30,000 בלבד בנובמבר 2004.
באנגליה מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; יחד עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
חיסיון עורך דין - לקוח .
אחד הדברים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין - לקוח. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, של רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.
יוצא מן הכלל מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו רשאי עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, כמו כן החיסיון אינו חל במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה לו הוא זכאי בעניין שבו טיפל עבור לקוחו.
עריכת דין בישראל.
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:
- הוא בעל השכלה משפטית גבוהה: בישראל ניתנת השכלה משפטית גבוהה באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, וכן במכללות אחדות.
- עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה ונערכת לאחר סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט.
- עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין- האחת בכתב (מבחן אמריקאי) והשניה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות, והן קשות למדי. יש הטוענים שקושי זה בא לצמצם את כניסתם של עורכי דין חדשים, העלולים לנגוס בפרנסת עורכי הדין הוותיקים. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ- 1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (זהו שיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות).
סעיף 20 לחוק זה מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:
- ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
- עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
- ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
- ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני:
- משרד ההוצאה לפועל;
- לשכת מרשם המקרקעין;
- הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
- רשם החברות;
- רשם השותפויות;
- רשם האגודות השיתופיות;
- רשם הפטנטים והמדגמים;
- רשם סימני המסחר;
- פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס הכנסה
- המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
- מנהל מס עזבון לעניין חוק מס עזבון, תש"ט-1949;
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות שבהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית.
הגידול בכמות עורכי הדין בישראל.
עד שנות ה-80 של המאה ה-20 נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ללימודי משפטים הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות מאוד גבוהות ולבין הגבוהות מבין כל הפקולטות. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין, ביניהם בנים של בכירים בלשכת עורכי הדין שונה החוק והוא איפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין במכללה לא אקדמית והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין בישראל. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.
בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.
- הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
- חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
- עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
- מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.
ועדה מיוחדת בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון את הבעיה לאור העובדה שיישום המלצות ועדת גרסטל אינו על הפרק, כלשונם. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.
לפי סטטיסטיקות שמפרסמת לשכת עורכי הדין, נכון לאפריל 2007 פעלו בישראל כ-36,000 עורכי דין לעומת 30,000 בלבד בנובמבר 2004.
הירשם ל-
רשומות (Atom)